כמעט בכל פרויקט שאני מלווה יש רגע אחד קטן שנראה שולי אבל משפיע בטירוף על התוצאה הסופית. זה קורה אחרי שבחרנו ריצוף, צבעים, מטבח ותאורה, ואז מגיעה השאלה שנזרקת כבדרך אגב מה עושים עם הפנאלים?
בריצוף גרניט פורצלן דמוי פרקט ההתלבטות הזו אפילו גדולה יותר. מצד אחד הרצון לשמור על אחידות ומצד שני החשש להעמיס או לפספס בפרט קטן שמלווה את כל הבית.
איך אני בוחרת בפרויקטים שלי?
זו שאלה שאני מקבלת כמעט בכל פרויקט שיש בו ריצוף גרניט פורצלן דמוי פרקט. בשלב מסוים תמיד עולה ההתלבטות אם ללכת על פנאל מאותו חומר של הרצפה או בגוון הקיר, או לבחור פנאל פולימרי נקי.
עם השנים, אחרי לא מעט בתים ודירות, התשובה שלי הפכה להיות מאוד ברורה.
למה ההתלבטות בכלל קיימת
בריצוף דמוי פרקט יש משהו מאוד חם וטבעי, גם אם זה לא עץ אמיתי. הרבה לקוחות מרגישים שצריך להמשיך את הרצפה גם בפנאל כדי לשמור על אחידות. זה נשמע הגיוני, אבל בפועל זה כמעט אף פעם לא נראה כמו שמדמיינים.
מה קורה כשבוחרים פנאל גרניט פורצלן
כששמתי פנאל גרניט פורצלן בפרויקטים מוקדמים שלי, הרגשתי שהוא יושב כבד על החלל. במקום למסגר את הרצפה הוא התחרה בה, חתך את הקיר והדגיש את החיבור בצורה טכנית מדי. גם כשהוא בגוון הקיר, משהו שם תמיד הרגיש פחות מדויק.
למה אני בוחרת פנאל פולימרי?
פנאל פולימרי עושה בדיוק את מה שאני מצפה ממנו. הוא נותן מסגרת עדינה, לא גונב פוקוס מהריצוף ומחבר בין הקיר לרצפה בצורה שקטה. מעבר לנראות, הוא גם פרקטי מאוד. עמיד למים, סלחני לניקיונות, מאפשר חיבורים יפים בפינות ונשאר נראה טוב לאורך זמן.
השורה התחתונה שלי
בריצוף דמוי פרקט אני לא מחפשת חיקוי אלא איזון. דווקא הפנאל הנקי נותן לפרקט את המקום שלו ומרים את כל החלל. ברוב המוחלט של הפרויקטים שלי הבחירה הזו הוכיחה את עצמה שוב ושוב.
אז מה ההמלצה שלי?
לגמרי פולימר.
בלי להתחכם ובלי להעמיס.
זה נראה נכון, מרגיש נכון ועובד לאורך זמן.
